עבודה עם הורים מתמודדים ותמיכה משפחתית בקהילה

בקשו מידע ספציפי על כל ילד ועל התקופה בה הוא נמצא. גם מההורים, וגם, ככל שניתן, מהמסגרות השונות בהן הוא נמצא. מהם הקשיים עמם מתמודד הילד? מהן החוזקות שלו? כיצד הוא מרגיש כלפי הוריו? איך נראה שמשפיעה עליו התמודדותו הנפשית של אחד מהוריו? כמה הוא מודע לקשיים הנפשיים?  כדאי להדגיש כי אתם שואלים זאת על מנת להציע תמיכה, ולא כדי למצוא ליקוי או קושי (כמובן שחשוב לזכור כי קיימת חובת דיווח על התעללות או הזנחה לשירותי הרווחה, ובכך חשוב לעדכן את ההורים עם תחילת הקשר עמם).

במקרה בו ההורה מופרד מילדיו, אם עקב אשפוז פסיכיאטרי, גירושים, קושי בתפקוד הורי או כל גורם אחר, כדאי לבחון את נושאי האבל והאובדן, ולספק או להציע שירותי ייעוץ מתאימים.

אם מדובר באישה בהריון או באישה המנסה להרות, כדאי לנסות לגלות מה תומך בה ומחזק אותה, כדי לסייע לה להגשים את התפקיד ההורי. כדאי לבדוק מהם הצרכים הבסיסיים שהיא עשויה להצטרך לתמיכה בתינוק (החל מאוכל, ביגוד, חום וביטחון ועד לתמיכה רגשית וחברתית, הזדמנויות לחינוך והתפתחות).

חשוב מאוד לעבוד עם בני משפחה, ספקי שירותים בקהילה ושירותי רווחה (במקרה הצורך) על מנת לעזור למשפחות לשפר את מערכות התמיכה, ההגנה והטיפול בילדיהם.

אלה יכללו:

• תמיכה מקומית (אם אינך מכירה את השירותים המקומיים, ניתן להתקשר לרשות המקומית הרלוונטית כדי לקבלת מידע. ניתן לפנות גם בעזרת אתר משרד הפנים).
• טיפול לילד או סיוע ראשוני (ניתן לפנות במקרים קיצוניים למענה ראשוני של משרד הרווחה).
• סיוע בחיפוש דיור הולם (למתמודדים עם קשיים נפשיים מגיע לא פעם גם סיוע בשכר הדירה כדאי לבדוק זאת מול משרד השיכון).
• קבוצות תמיכה להורים (אפשרות מצוינת היא לבדוק את הקבוצות הקיימות במרכז ציפור הנפש הקרוב למקום מגורייך).
• תכניות סיוע להורים לפיתוח מיומנויות (בפן הכלכלי לדוגמא ניתן להיעזר בתוכנית "פעמונים" המסייעת בהדרכה כלכלית למתקשים, ללא תשלום).
• ייעוץ לתמיכת השותפות בין ההורים (ניתן להפנות לתחנות ייעוץ משפחתי וזוגי שבפיקוח משרד הרווחה).
• סיוע בתחבורה (למשל לבעלי קצבת נכות קיימת זכאות להנחה בתחבורה הציבורית).
• הפניה לעובד/ת סוציאלי/ת מהרווחה ברשות המקומית המתאימה, כדי לבדוק אפשרות לסיוע בקבלת תמיכה כספית.
• הפניית בני הזוג וחברי המשפחה השונים לשירותי תמיכה (למשל במרכז מיל"ם או במרכז יה"ל לתמיכה במשפחות מתמודדים).

ובאופן כללי זכרו לחזק את הכוחות ההוריים של המתמודד או המתמודדת, וכן לסייע להם גם להיות מודעים למגבלותיהם.

כמובן, במקרה הצורך, הרגיעו אותם בכך שההורות מאתגרת לכל ההורים. חשוב להכיר בכך שלצד סוגיות שהן ספציפיות יותר להורים המתמודדים עם בעיות נפשיות, סוגיות רבות הנחוות על ידי הורים מתמודדים הן למעשה סוגיות כלליות המעסיקות את כל ההורים.

עודדו את ההורה להבין את הבעיה הנפשית שלו דרך פסיכו-חינוך (כולל מושגי החלמה). גישה זו עשויה לעזור להם בדרכים הבאות:

• שיפור התובנות בנוגע להשפעה שיש לקשיים הנפשיים על התפקידים ותחומי האחריות שלהם.
• בחינת ההשפעה של הבעיה הנפשית על האחריות ההורית והשפעה האפשרית של האחריות ההורית על הבעיה הנפשית.

בבחינת רעיון ההחלמה בעבודה עם הורים זכרו כי להורות יש חשיבות מכריעה בתהליכי ההחלמה.

• לעיתים קרובות ילדים נותנים להורים את הכוח והמוטיבציה ל'המשך העשייה', ובכך הם מקדמים תקווה- שהיא רכיב המפתח להחלמה.
• 'להיות הורה' מספק להורים משמעות ומטרה- עוד רכיב מפתח להחלמה.
• הורות עשויה לתרום באופן חיובי לחיי ההורים בקהילה, על ידי מתן הזדמנויות לאינטראקציות משמעותיות ופעילויות עם הורים ואנשים אחרים.
• תמיכה בתפקיד ההורי של האדם יכולה לספק לו תקווה, תחושה של עצמאות, הגדרה עצמית ומשמעות- שחשובים כולם להחלמה.

לימדו עם ההורים את ההשפעה האפשרית של ההתמודדות הנפשית שלהם על ההורות ועל ילדיהם, כולל את הכוחות והקשיים שלהם. כדאי לעבוד יחד עם ההורים ליצירת מטרות ותכנית פעולה שתחזק את הכוחות ותתמוך בקשיים.

כמו כן, רצוי לקחת בחשבון עבור הילד:

• את התפתחותו
• מערכות התמיכה שלו
• פעילויות בית-ספריות וקהילתיות
• צורכי המידע המתאימים לו
• ביטחון (כולל גורמי סיכון וגורמים תומכים ומגנים)

ישנם מחקרים שהגדירו גורמי חוסן שמסייעים לילדים להתמודד או לצאת מהלחצים והקשיים שהם עשויים לחוות כאשר ההורים שלהם מתמודדים עם מצוקה נפשית. עשוי להיות מועיל לדון  בכך עם ההורים, על מנת לעזור להם לזהות את המקומות בהם הילד זקוק ליותר תמיכה.

גורמי החוסן של הילד כוללים:

• העובדה שההורה מקבל תמיכה וסיוע מול הקשיים הנפשיים.
• הילד מבין את הבעיות הנפשיות של ההורה.
• הילד יכול לדבר עם ההורים על ההתמודדות הנפשית.
• הילד יודע שהוא לא אשם או אחראי על המצוקות הנפשיות של ההורה.
• לילד יש גישה למבוגרים תומכים נוספים.
• הילד משתתף במגוון פעילויות מחוץ לבית.
• לילד יש חברים קרובים.
• הילד שומר על האינטרסים שלו.
• לילד יש תחושת תקווה בנוגע לעתיד.
• 

כדאי לברר האם להורים יש מספיק מידע על הבעיה הנפשית שלהם ועל ההשפעות שיש לה על חברי המשפחה, כולל הילדים (במידה והיו רוצים לשתף).

• מומלץ לעורר שיחה על התועלת האפשרית שיש בתקשורת פתוחה ועל חשיבות השיח על הקשיים הנפשיים עם הילדים, ברמה שהם יוכלו להבין.
• ניתן להיעזר גם במגוון עצות שאספנו להתחלת השיח והדיון בהתמודדות הנפשית עם ילדים בהתאם לגילאים שונים.

• כאשר ההורים במצב טוב, שווה לעודד אותם לחשוב על תכנית לטיפול בילדיהם בתקופות בהן עשויה לחול הדרדרות במצבם, או שיידרשו, חלילה, לאשפוז או הפרדה כלשהי מילדיהם מסיבות אחרות.

ניתן להיעזר גם בפורמט שאנו מציעים כאן