שירותים מונעי משתמש
בעבר, שירותי הטיפול בבריאות הנפש נהגו להתמקד בטיפול בקשיים ובסימפטומים של אנשים, בנפרד ממשפחותיהם והקהילות בהן הם היו חברים.1 יכולתם של האנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות לעבוד, ללמוד, ליצור קשרים, לגדל ילדים ולחיות באופן עצמאי לא הוערכה כראוי.2
היום, עקרונות ההחלמה והרווחה מעודדים את התושייה של האנשים ואת נחישותם, ותומכים באנשים לבנות מערכת תמיכה משלהם, סביב המטרות האישיות שלהם, הצרכים והעדיפויות שלהם.3 ההחלמה אינה בהכרח חזרה לחיים כפי שהיו, אלא גילוי של חיים חדשים. המונח 'מו⋅נע משתמש' (הנקרא לעתים 'מו⋅נע צרכן') בשירותי טיפול ושיקום הוא חלק מרכזי בהחלמה, והוא יכול להתייחס למספר דברים:
האנשים הצורכים את השירותים הם בעלי זכות ויכולת בחירה, השפעה ושליטה על חייהם.4
שירותים מונעים על ידי צרכי המשתמשים, סדרי העדיפויות והציפיות שלהם.3
שירותי תמיכת עמיתים נגישים לכל מי צריך אותם.5
אנשים הצורכים את השירותים ומשפחותיהם יכולים להשתתף בפיתוח מדיניות, תכנון שירות ופיתוח, הערכה ומחקר.6
פעילות ממוקדת משפחה
בעוד שגישת ההחלמה האישית חשובה, ההכרה במשפחות שבהן הורה המתמודד עם קושי נפשי, מדגישה את הצורך בפעילות ממוקדת משפחה, כולל בני המשפחה המורחבת. גישות לפעילות ממוקדת משפחה כוללות:
שירותים הפועלים עם המשפחה לחיזוק המשאבים האישיים שלהם.
מדיניות ושירותים שעובדים עם כל המשפחה כיחידה.7
אלמנטים מרכזיים בפעילות ממוקדת משפחה
ישנם ארבעה אלמנטים מרכזיים בפעילות ממוקדת משפחה:
מרכזיותה של המשפחה כיחידה של תשומת לב.
דגש על הגדלת אפשרויות ובחירות המשפחות.
פרספקטיבה של יתרונות ולא של חסרונות.
רגישות תרבותית ורוחנית.8
השפעת ההתמודדות הנפשית על הפרט, כמו גם על כל המשפחה והצורך לתמוך בכל המשפחה חשובה גם היא. הכרחי להכיר בכך שכל בני המשפחה הם מקבלי שירותים פוטנציאליים (לבעיות שלהם) ונותני שירותים (על ידי מתן תמיכה לאדם המתמודד עם הקושי הנפשי).
החלמה, עוצמות ופגיעויות
גישת ההחלמה היא מרכיב מכריע בפעילות ממוקדת משפחה. אכן, תפקוד ההורים יכול להיות קשור באופן אינטימי לתהליך ההחלמה. נמצא כי ילדים יכולים לתת להורים את הכוח ואת הרצון "להמשיך" ולספק להורים משמעות ותכלית, שני מרכיבים מרכזיים להחלמה. הורות עשויה גם לספק הזדמנויות לאינטראקציות משמעותיות ופעילויות עם אחרים בקהילה.9
התמקדות בחוזקות המשפחה אין פירושה שניתן להתעלם מבעיות. יש לדון בחולשות המשפחות בגלוי וברגישות כדי לסייע למשפחות לפתח אסטרטגיות לשיפור נקודות החוזק שלהן ולהתגברות על החולשות שאולי יחוו .10
יחד עם זאת, ההתמקדות בחולשות ובחוזקות של המשפחה צריכה גם להכיר באחריות של השירותים והקהילה לספק משאבים ותמיכה מתאימים.
להיות באמת ממוקד משפחה
לעתים, מה שמתואר כפעילות ממוקדת משפחה היא למעשה פעילות ממוקדת אמא (התעלמות מאבות), היא יכול להיות ממוקדת במשפחה הגרעינית (תוך התעלמות מתפקידם של בני המשפחה המורחבת כגון סבים וסבתות), היא עלולה להיות מרוכזת הורה (הופכת ילדים לבלתי נראים ובלתי נשמעים) או שהיא עלולה להיות מרוכזת ילד (מחזקת רגשות של כישלון ובושה אצל ההורים).7
שירותים המונעים על ידי הצרכים של המשפחות והילדים אשר משתמשים בהם, יסייעו בתהליך ההחלמה11 ויסייעו בהפחתת בעיות בבריאות הנפש העשויות להתפתח אצל הילדים.12
השלכות לפעילות
ההיסטוריה הארגונית, הגבולות המקצועיים, מגבלות מיומנות כוח העבודה, מדדי ביצוע צרים (כגון התמקדות בניהול סימפטומים) ודגמי מימון המתמקדים רק במתמודד, הם בין המחסומים שמגבילים את יכולתם של השירותים לענות על צרכי ההורים והילדים שלהם .13
אם בכוחכם לאפשר פעילות ממוקדת משפחה במערכות:
סקרו אינדיקציות לביצועים ומודלי מימון מנקודת מבט ממוקדת משפחה.13
פתחו מדיניות שמכירה בחשיבותן של משפחות ותפקידם של העובדים בתמיכה במשפחות.14
אם בכוחכם לאפשר פעילות ממוקדת משפחה בארגונים:
התחייבו להכשרה והדרכה של אנשי מקצוע, כך שהם ירגישו בטוחים בעבודה עם הורים עם קשיים נפשיים ועם משפחותיהם.15
שפרו נוהגי שיתוף בין גופים קיימים שיכולים "לסגור את הפערים" ולטפל בצרכים של הורים עם קשיים נפשיים ומשפחותיהם.16
שקלו את המצב הפיזי והאווירה הרגשית של השירות כדי להבטיח שהוא מזמין לילדים ומבוגרים.7
שכתבו מדיניות, תפקידים, ארגון צוות והקצאת משאבים לאורך זמן על מנת להבטיח כי השירותים יכולים לענות על צרכי המשפחה.17
כללו אנשים עם ניסיון חיים של התמודדות נפשית ואת בני משפחותיהם בחינוך, הכשרה, פיתוח והערכה של כוח העבודה לבריאות הנפש.18 זה כולל העסקת אנשים עם ניסיון חיים.
אם ברצונכם לאפשר פעילות ממוקדת משפחה, חשבו על אנשי הצוות:
חשבו על ערכים. ערכים המבוססים על חמלה, כבוד, כנות ונחישות הם הבסיס לפעילות ממוקדת משפחה, בעוד שאיכויות אישיות כוללות רמה גבוהה של אינטליגנציה רגשית, מיומנויות בין-אישיות ומודעות עצמית.7
הרגישו והציגו אופטימיות, זה יעזור לתת תקווה למשפחות.7
פתחו מערכת יחסים שוויונית ויצירתית בין אנשים המשתמשים בשירותים לבין משפחותיהם.17
עסקו בפיקוח רפלקטיבי על מנת לאחד את חוזקות אנשי הצוות ושתפו פעולה עם המפקחים בכדי לעבוד על תחומים הדורשים פיתוח.19
לסיכום
גישת ההחלמה היא מרכיב מכריע בפעילות ממוקדת משפחה.
שירותים המונעים על ידי הצרכים של המשפחות והילדים המשתמשים בהם, יסייעו בהקלה על החלמתו של הפרט ויסייעו בהפחתת בעיות בבריאות הנפש העלולות להתפתח אצל ילדים.
שינויים מערכתיים וארגוניים, אשר מכירים בצורכי המשפחות, הם קריטיים.
נכתב על ידי:
לידיה טראוזה COPMI Lived Experience Coordinator , trowsel@copmi.net.au
קרי הוקינס Lived Experience Representative
ג'ון קלארק Lived Experience Representative
References
1 Bracken P, Thomas P. Postpsychiatry: A new direction for mental health. British Medical Journal 2001; 322, 724-721
2 Trainor J, Pomeroy E, Pape B. A framework for support: 3rd Edition. Canadian Mental Health Association. Totonta; 2004.
3 Ning L. Building a ‘user-driven’ mental health system. Advances in Mental Health 2010; 9: 112-115.
4 World Health Organization. User empowerment in mental health – a statement by the WHO Regional Office for Europe. Copenhagen: Denmark; 2010.
5 Centre of Excellence in Peer Support. The Charter of Peer Support. Melbourne: Victoria; 2011.
6 Australian Government Department of Health and Ageing, National Practice Standards for the Mental Health Workforce, Standard 2: 7 Consumer and Carer Participation. National Mental Health Strategy; 2002
7 Arney F, Scott D. Working with vulnerable families: A partnership approach. Cambridge University Press; 2010.
8 Allen RI, Petr CG. Rethinking family-centred practice. American Journal of Orthopsychiatry 1998; 68: 4–15.
9 Nicholson J. Parenting and recovery for mothers with mental disorders. In Levin, B.L., Becker, M. (Eds.) A public health perspective of women’s mental health. Springer. New York; 2010.
10 Solantaus T. Let’s Talk About Children Module 1: When the parent has mental health problems. Retrieved 15 March 2013: http://www.strong-kids.eu/rpool/ resources/restricted/KS_Module_1_Lets_Talk_about_Children_eng.pdf
11 Shepherd G, Boardman J, Slade M. Policy paper: Making recovery a reality. Sainsbury Centre for Mental Health; UK; 2008.
12 Maybery D, Reupert A. COPMI GEMS: The importance of being child and family focussed. Monash University; 2008. Retrieved 15 March 2013: http://www. copmi.net.au/images/pdf/Research/gems-edition-1-july-2008.pdf
13 Scott D. Think child, think family. Australian Institute of Family Studies. Family Matters; 2009; 81: 37-42.
14 Australian Infant Child Adolescent and Family Mental Health Association. Principles and actions for services working with children of parents with a mental illness. Stepney: Australian Infant Child Adolescent and Family Mental Health Association; 2004. Retrieved 15 March 2013: http://www.copmi.net.au/images/ pdf/principles-and-actions.pdf
15 Cowling V. Meeting the support needs of families with dependent children where the parent has a mental illness. Family Matters 1996; 45: 22-25.
16 McLean D, Hearle J, McGrath J. Are services for families with a mentally ill parent adequate? In Gopfert, M., Webster, J., Seeman, M. Parental psychiatric disorder: Distressed parents and their families. Cambridge University Press; 2004.
17 Social Care Institute for Excellence. At a glance 18: Personalisation briefing: implications for community mental health services. London; 2009. Retrieved 15 March 2013: http://www.scie.org.uk/publications/ataglance/ataglance18.asp
18 Deakin Human Services Australia. Education and training partnerships in mental health. National Mental Health Strategy: Australia; 1999. Retrieved 15 March 2013: http://www.health.gov.au/internet/main/publishing.nsf/Content/C88A8F732ED31670CA2571FF001FC989/$File/learn.pdf
19 Shahmoon-Shanok R. The supervisory relationship: Integrator, resource and guide. Zero to Three. 1991; 12(2): 16-19.
