Riseup-PPD ביססו רשת אירופאית רב-תחומית, של מומחיות ומומחים, המקדישים את עבודתם למחקר וללמידה של דיכאון סב-לידתי (Peripartum)- ממניעה והערכה לטיפול ואומדן של השלכותיו על נשים, יילודים, משפחות ומערכות חברתיות.

ביום הראשון לכנס, לאחר דברי הקדמה והצגת פרויקט ה- Riseup-PPD, על-ידי דר' אנה גנהו (Ana Ganho), מאוניברסיטת קוימברה, בפורטוגל, יושבת הראש ודר' סנדרה נקיק רדוס (Sandra Nakic Rados), מהאוניברסיטה הקטולית, בקרואטיה, סגנית יושבת הראש, התקיימו שני מושבים, כמו גם בשני ימי הכנס הבאים.

המושב הראשון, עסק בהשפעת מגפת הקורונה על שירותים ומערכות בבריאות הנפש. ראשונה דיברה בו מרווי ג'וקינן (Mervi Jokinen), מהאגודה האירופאית למיילדות, אודות דאגה אמהית במהלך מגפת הקורונה, וביקשה לסקור האם מישהי נותרה מאחור?. אחריה דיברה פרופ' סימון הוניקמן (Simon Honikman) מאוניברסיטת קייפ-טאון, בדרום אפריקה, על אתגרים והזדמנויות בדרום אפריקה בבריאות נפש סב-לידתית, בתקופת הקורונה. אחרונה למושב, דר' נראה אלמדה (Nerea Almeda) מאוניברסיטת לויולה בספרד, סיפרה על התמודדויות עם השפעות פסיכולוגיות של הקורונה, וסקרה ניתוח בין-לאומי של מסמכים והמלצות ברשת.

המושב השני ביום זה, עסק בראיות עדכניות אודות השפעת מגפת הקורונה על בריאות נפש סב-לידתית. ראשית, שמענו מפיה של דר' אנה מסקויטה (Ana Mesquita) מאוניברסיטת מינהו בפורטוגל, על השפעות תגובותיהן של ממשלות למגפת הקורונה, על בריאות נפש סב-לידתית, דרך הצגת מחקר של כח משימה של פרויקט ה-Riseup-PPD. שנית, שמענו על שיעורי תסמיני הדיכאון והחרדה בתקופה הסב-לידתית במהלך מגפת הקורונה, מפיה של דר' ורה מטאוס (Vera Mateus) מאוניברסיטת פורטוקלנס אינפנטה ד. הנריקה, בפורטוגל. שלישית, סיפרה דר' אלקיסטיס סקלקידו (Alkistis Skalkidou) מאוניברסיטת אופסלה בשוודיה, על בריאות נפשית בקרב נשים הרות, במהלך המגפה בשוודיה- כיצד עשו שימוש בגישה מרובת שיטות, בעזרת האפליקציה לטלפונים ניידים Mom2B. ואחרון למושב זה, דר' מיגל קורדרו (Miguel Cordero) מאוניברסיטת צ'ילה, בצ'ילה, סיפר על מחקר עוקבה שני אודות גורמים מכריעים בבריאות נפש סב-לידתית של אימהות וילודים.

היום השני לכנס נפתח במושב שעסק באתיקה ובבריאות בעתות משבר. ראשונה דיברה דר' לאורה פומלה (Laura Puumala) מאוניברסיטת טורקו, בפינלנד, על אתיקה בעתות משבר ולחץ רגשי. אחריה שמענו על השתתפות של לקוחות כאינטראקציה בתקופה שלאחר המגיפה: על פעילויות קליניות, קשרים טיפוליים ואתיקה, מפיו של זכארי אילומאקי (Sakari Ilomäki), מאוניברסיטת טמפר, בפינלנד. אחריו שמענו על אתיקה ודילמות בקורונה בקרב נשים הרות, מפיה של דר' קטרינה סאוויק ווג'ביק (Katarina Savic Vujovic), מאוניברסיטת בלגרד, בסרביה. ואחרונה למושב זה, לנה ירי אנגלסן (Lena Yri Engelsen) מ-"LF 1001 ימים" בנורבגיה, סיפרה על הקריטיות של 1001 הימים בזמן משבר. לבל נשכח.

המושב השני עסק בחידושים בשיטות הערכה והתערבויות בבריאות הנפש. ראשונה סיפרה דר' גאנהו אודות הקיים והעתיד להיות בתחום של גירויים מוחיים, לא פולשניים, בבריאות נפש סב-לידתית. אחריה שמענו על התערבות פסיכולוגית מניעתית לדיכאון אחרי לידה: האפליקציה "אימהות ותינוקות בריאים" (Healthy Mothers and Babies), מפיה של דר' מריה פ. רודריגז מונוז, UNED בספרד (Maria F. Rodriguez Munoz). על אפליקציה נוספת, Mom2B, אודותיה כבר דובר ביום הקודם, אפליקציה מבוססת מחקר, למדנו כיצד היא מנבאת דיכאון סב-לידתי בעזרת פנוטיפים ולמידה חישובית, מפיה של קונסטנטינה פגוני (Konstantina Pagoni) מאוניברסיטת אופסלה, בשוודיה. ואחרונה למושב זה, דר' בבט באיס (Babette Bais) מדלפט, הולנד, סיפרה על מחקר שבחן טיפול באור בוהק בדיכאון במהלך ההיריון.

יומו השלישי והאחרון של הכנס, נפתח במושב שעסק בהשפעות המצוקה על בריאות נפש והתפתחות עצבית של אימהות. שמענו מפיה של דר' ג'ודי פאוולוסקי (Jodi Pawluski), מאוניברסיטת רנס, בצרפת, אודות הנוירוביולוגיה של מחלות נפשיות סב-לידתיות. דר' הילמר ביז'מה (Hilmar Bijma), מאוניברסיטת ארסמוס, בהולנד, סקרה את השלכות הלחץ ומצוקות ילדות אחרות, על התפתחות המח, במהלך ההיריון והשנתיים הראשונות לחיים. אחריה דר' רפאל א. כפרוס גונזלס (Rafael A. Caparrós González) מאוניברסיטת גרנדה, בספרד, סקר מגוון מחקרים שעסקו בלחץ סב-לידתי, לפני ובמהלך מגפת הקורונה. אחרון למושב זה, דר' אלאין גריגור (Alain Gregoire), דן באתגרים ובהזדמנויות למחקר ולטיפול, סביב פוסט טראומה מורכבת בתקופה הסב-לידתית.

המושב האחרון בכנס הגדוש ומרחיב הדעת הזה, עסק בבריאות נפש סב-לידתית של נשים מהגרות ופליטות. הוא נפתח בסקירה של פרקטיקות טובות בבריאות נפש סב-לידתית, במהלך משבר המלחמה באוקראינה. סינטזה נרטיבית שהוצעה על-ידי ה-Riseup-PPD, הוצגה על-ידי דר' מגדלנה צ'רזן-דטקוס (Magdalena Chrzan-Dętkoś) מאוניברסיטת גפנסק, בפולין; דר' רודריגז מונוז (Rodriguez Munoz); ודר' ליודמילה קרופלניטסקה (Liudmyla Krupelnytska), מהאוניברסיטה הלאומית של קייב, באוקראינה. אחר-כך הציגה דר' קרופלניטסקה יחד עם דר' אולה מורזווה-לרינה (Olha Morozova-Larina) מחקר שערכו, תוך ראיונות עומק עם נשים, אודות הניסיון שלהן במהלך המלחמה באוקראינה. אחריהן, דר' צ'רזן-דטקוס, עלתה שוב והפעם הציגה רפלקציה מתוך השיעור הלא צפוי של מדינה שהופכת למארחת, באופן לא צפוי, ודנה באתגרים ובפתרונות הראשוניים בתחום של בריאות נפש סב-לידתית. אחריה, דר' מריה מרטי קסטנר (Maria Marti Castaner), מאוניברסיטת קופנהגן, בדנמרק, דנה בקידום בריאות נפש של אימהות בקרב נשים מהגרות ופליטות, דרך הצגת מקרה של תכנית המקיימת ביקורי בית. ואחרונה לשאת דברים לכנס זה, הייתה דר' לנה ורדלי (Lena Verdeli) מאוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, בארצות הברית. דר' ורדלי סקרה התערבויות ממוקדות דיכאון בקרב אימהות, אחרי הקונפליקט בצפון אוגנדה.

אנחנו מצפות בכליון עיניים להמשך, בכנס הבין-לאומי השנתי הבא.