לעצם קיומו וזמינותו של מבוגר אחראי (שאינו ההורים) שהילדים יכולים לסמוך עליו, יש משמעות רבה. מבוגר אחראי נדרש לקחת אחריות מול הילדים, אך גם לשמור, ככל שניתן בהתאם לגילאי הילדים ובתיאום עם ההורים, על שקיפות מולם.

 ילדים וצעירים מתמודדים טוב יותר עם הסיטואציה אם:

  • הם מרגישים שהם מבינים מה קורה, ושלא מסתירים מהם מידע באופן מכוון.
  • הם יודעים שהם לא אשמים.
  • הם מצליחים לשמור על שיגרה (בבית ספר, בבית ובפעילויות אחה"צ וכיוב') לצד ההבנה שעובר משהו על הוריהם, ושהמצב הנוכחי אינו שגרתי.
  • הם יודעים שיש מי שידאג להם, גם בזמנים בהם הוריהם לא יכולים לדאוג להם בעצמם.
  • יש להם מבוגר אתו הם יכולים, ומרגישים בנוח לדבר על רגשותיהם, דאגותיהם וכעסיהם, מבלי שירגישו מבוקרים או מולחצים.
  • הם יודעים שהם יכולים להישאר בקשר עם הוריהם, גם בזמנים קשים, ובאיזו דרך הם יכולים לעשות זאת.

שיחה ילדה קושי

שיח עם ילדים

שיח עם ילדים על המתרחש, יכול לצמצם בקרבם פערי ידע, להפחית תחושות של אי ודאות ולאפשר להם הזדמנות לשתף בתחושותיהם, בחששותיהם ובשאלות המתעוררות בהם.

תכנון

ראשית, כדאי לזכור שהפעלת לחץ או כפייה על הילדים לדבר, אינן דרכים מוצלחות לעודד אותם לשתף אתכם. אתם יכולים פשוט לשאול את הילדים אם הם היו רוצים לשתף אתכם ברגשות ובחששות שלהם. אם אתם מתרשמים שהתשובה שלילית- הזכירו להם שאתם שם עבורם כשירצו בכך. חשבו ועזרו להם לחשוב- האם יש מבוגר אחר שכן יהיו מוכנים לשתף בחווייתם? זה יכול להיות בן משפחה או חבר אחר וזה יכול להיות גם אש מקצוע טיפולי, יועצת בית ספר, מורה או מדריכה). יתכן שהם ירצו שרק אתם תשתפו אותם- במידע שיש ברשותכם אודות מצבם של הוריהם ואודות דרכי הסיוע המתקיימות עבורם.

אם נדמה שהילדים נכונים לשתף או להקשיב, חשוב לזכור תמיד שעל פי רב, הילדים נמצאים תחת חסותם ואחריותם של הוריהם ושנתונה להם הבחירה מה היו רוצים שילדיהם ידעו, או לא ידעו. לכן, ככל שניתן ובהיעדר תכנית כתובה ומתואמת עם ההורים מבעוד מועד, כדאי לשאול את ההורים המתמודדים או את בני.ות זוגם, איזה מידע מקובל עליהם שיועבר לילדים ואיזה לא. התנהלות כזו תסייע בשמירת תפקידם ומעמדם של ההורים, תצמצם מצבי אי ודאות ובלבול, הנובעים ממסרים כפולים שעלולים להגיע לילדים ותסייע למשפחה לשוב לאיזון עם חזרתו של ההורה המתמודד לתפקוד.

מומלץ לעשות מעט "שיעורי בית" לפני שמתחילים לשוחח עם ילדים על ההתמודדות של הוריהם המתמודדים עם קשיים נפשיים. כדאי לברר מהן ההשפעות של הבעיה עמה מתמודדים ההורים על התנהגותם, מהן אפשרויות הטיפול והתמיכה העומדים בפניהם ומהם התרחישים העתידיים האפשריים. כאשר אתם יודעים ומכירים יותר נושא מסוים תהיו גם בטוחים יותר לשתף בו את הילדים.

אתר מומחים פסיכיאטרים הוא דוגמא למקור ידע מהימן על מצוקות נפשיות ודרכי התמודדות וטיפול.

שיחה עם ילד מבוגרת אחראית

מה ילדים עשויים לשאול?

בכל מקרה, נסו תמיד להיות כנים ככל שניתן. אם אתם לא יודעים תשובה לשאלה או לא מכירים נושא מסוים מספיק לעומק- אמרו זאת. ואם ביכולתכם לברר את הסוגיה חזרו אליהם בהמשך עם התשובה.

לילדים שונים יכולות להיות שאלות שונות, בהתאם לאופי ולחששות של כל ילד ובהתאם לנסיבות ולמידע שהוא חשוף לו.

שאלות אפשריות שעשויות לעלות:

  • למה אמא/אבא מתנהגים כמו שהם מתנהגים?
  • למה הם עצובים/בוכים הרבה/ישנים הרבה/כועסים הרבה/לא מקשיבים/מדברים מוזר וכיוב'.
  • למה זה קרה להם? איך יודעים שזה מה שקרה להם?
  • גם אנחנו יכולים "לקבל" את זה?
  • יש איך לעזור להם?

מה נאמר לילדים?

כמובן שחשוב לשקול את גילו של לכל  ילד ואת יכולתו להבין מידע ולהתמודד אתו. גם ילדים צעירים מאוד יכולים להבין את מה שמתרחש, אם מקפידים לתווך להם את המידע באופן תואם גיל. לילד צעיר למשל, אפשר לומר "אמא לא מרגישה טוב. אתה לא אשם בזה, אף אחד לא אשם בזה. עכשיו היא מקבלת עזרה מרופא כדי שתרגיש טוב יותר ותוכל לחזור ולטפל בך".

כאמור, השתדלו להיות מוכנים לשוחח עם הילדים, אך גם שמרו על כנות בשיח עמם- אל תניחו שכל המידע לו אתם זקוקים מצוי ברשותכם והיו כנים בשאר להיעדר מידע.

השתדלו להיות חיוביים ומרגיעים ולהציע נחמה ותקווה. אך אל תגזימו או תזייפו ניסיונות הרגעה ועידוד, לרב ילדים יזהו זאת ואתם תסתכנו בלהחוות על-ידם כלא אמינים.

היו מוכנים לכך ששיחה אחת לא תספיק- ככל שילדים נחשפים יותר למידע ומרגישים בטוחים לשאול שאלות, הם יעשו זאת. יתר על כן, ככל שגילם מתקדם שאלותיהם ואופי המידע שהם יבקשו לקבל ישתנו.

עודדו את הילדים לשתף ברגשותיהם, במחשבותיהם, בדאגותיהם ובחששותיהם, לשאול שאלות ולברר לגבי פערי ידע שהם מרגישים. השתדלו להיות שם עבורם בזמן שיתאים להם לשוחח, לדעת ולשתף.

כדאי להזכיר שיש גורמים שונים הנמצאים שם עבורם. גורמים מקצועיים, תמיכה מבית הספר, ובני משפחה מבוגרים אחרים.

סיוע לילדים להורים מתמודדים עם קושי נפשי

 שימור חיבורם של הילדים לקהילה

לצד התמיכה בילדים, שווה לעודד אותם להיות מעורבים בפעילויות הקהילה, בית הספר או הסביבה. הציעו לקחת אותם לפעילויות או לחוגים, וסייעו להם לשמור על שגרה חברתית. תמכו בהזדמנויות שמאפשרות להם חיבור עם ילדים אחרים.

דאגה לביטחונם ולשלומם של הילדים

אם ישנם ילדים שאתם דואים לשלומם, כדאי שתשתפו את הוריהם בחששותיכם ברגע שהדבר יתאפשר.

אם ישנם ילדים שאתם דואגים להם, כדאי, ככל שניתן בשיתוף של ההורים, לשקול את אפשרות חיבורם עם אנשי מקצוע, שביכולתם לסייע ולהציע תמיכה ומקום בטוח.

ודאו שהילדים יודעים מיהם אנשי הקשר שלהם, למקרים בהם המצב בבית הופך קשה.

אם אתם דואגים לשלומם של ילדים מבחינת בטחונים האישי, הגופני או הרגשי- חשוב שתפנו לרווחה בבקשת עזרה עבורם- ניתן לעשות זאת באמצעות הטלפון או אתר העירייה במקום מגוריכם.

חשוב! אם יש לדעתכם איום מידי על חיי הילד התקשרו מיד למשטרה.