נושאים רלוונטים:

  • – סכיזופרניה וקשר עם סביבה, התנתקות
  • – הורות וסכיזופרניה: קשיים
  •   ** קשר הורה ילד
  • – התערבויות ודרכי טיפול

הסתגרות ועולם פנימי

  • – יש שוני בין אדם לאדם, אבל ברוב המקרים קרה בעבר תהליך ברמה משתנה, וכל אדם המתמודד עם סכיזופרניה נמצא בשלב אחר בתהליך.
  • – סביבה שאי אפשר לשאת: הובילה לתהליך של התכנסות פנימה, הסתגרות. נסיגה לעולם פנימי, הסתגרות חברתית, התנתקות
  • – היה תהליך שבו האדם נעשה מסוגר, איבד בהדרגה את העניין בעולם הסובב אותו, איבוד יכולת ההיענות הרגשית האדם נכנס יותר ויותר לתוך עצמו.
  • – תסמינים שליליים:    היעדר של התנהגויות – חסך בהבעה רגשית, תקשורת, או תגובתיות לסביבה. דיבור לשם תקשורת פונקציונאלית.

אדם עם קושי נפשי

הורות וסכיזופרניה: קשיים

בהשוואה לבעיות פסיכיאטריות אחרות, אמהות המתמודדות עם סכיזופרניה נוטות לחוות יותר קשיים בהורות, ביניהם:

  • – חוסר בתמיכה חברתית
  • – לחצים בשל קשיים כלכליים
  • – פחד מחזרה של המחלה
  • – חשש מכך שהילדים יפגעו מסטיגמה
  • – חשש מאיבוד המשמורת והזכויות הוריות.
  • – חשש מהשפעת המחלה על הילד
  • – רגישות הורית נמוכה – יוצרת חוסר באינטראקציות, או אינטראקציות המאופיינות בפחות רגישות. האינטראקציות הן יותר פונקציונאליות.
  • – דפוס זה מעלה את שיעור ההתקשרות הבלתי בטוחה/בלתי מאורגנת.
  • – חוסרים בדיאדה : קוגניטיבי, ריגשי, חברתי והתנהגותי –  חוסר במבט עיניים, חוסר בגירוי, חוסרים בהבנת רמזים ומסרים בהתנהגות התינוק, תגובתיות מופחתת. פחות פנייה לילד, פחות חיות.

קשר הורה ילד

גורמים מנבאים איכות קשר אצל אמהות המתמודדות עם סכיזופרניה:

  • חומרת ההפרעה משפיעה על אספקטים קוגניטיביים והתנהגותיים ברגישות האימהית.
  • משך המחלה משפיע על רגישות אימהית
  • הבנת ההפרעה, תובנות לגבי הפסיכוזה – ככל שמבינים יותר את הפסיכוזה ויש תובנות לגביה כך זה מעלה את הרגישות האימהית.
  • – לחצים חברתיים: לאמהות עם סכיזופרניה יש יותר סיכוי לחוות מחסור וקשיים כלכליים, רגשיים וחברתיים התורמים את חלקם להפחתה בקשר.
  • – היעדר גורמים מגינים (כמו תמיכה חברתית נמוכה וזוגית): חוסר בבן זוג ומעמד סוציואקונומי נמוך מנבא יכולת הורית נמוכה.

ילדה עצובה על אמא

מחקר:

מחקר תצפיתי  (Wai Wan et al. 2007), על פעוטות ואמהות עם אבחנות שונות מראה הבדל באינטראקציות בין אמהות המתמודדות עם סכיזופרניה, לעומת אמהות הסובלות מדיכאון לעומת אמהות המתמודדות עם בי-פולר. אמהות עם סכיזופרניה – הפרמטרים שנמדדו היו נמוכים יותר מאשר אצל האמהות עם דיכאון ובי-פולר. (בתרשימים הבאים: מעוין שחור =סכיזופרניה)

מצד התנהגות האם נבדקו: חום, קבלה, תגובתיות, רגישות, התנהגות מותאמת, דיבור מותאם, ריחוק, שמחה, אנרגיה "קליטת התינוק"

 

במימד האינטראקציה נבדקו פרמטרים: קשר זורם, כיף, סיפוק הדדי, מעורב.

 

מימד תגובתיות הילד נמדדה בפרמטרים: נוכחות, תקשורת אקטיבית , השמעת קולות חיובית, מעורבות בסביבה, חיות, שמחה,

 

 

התערבויות ודרכי טיפול

לפני הכל:

  • – הפחתת לחצים סביבתיים, יצירת מנגנוני תמיכה
  • – קודם הרגעת העניינים שמסביב (נושאים כלליים, תעסוקתיים, מגורים) ורק אחר כך יהיה שינוי ביכולת ההורים להיות קשובים לילד
  • – השיקום בכללו חשוב ומכריע – לעיתים מספיק שנפנה לקבלת מלווה תעסוקתית בכדי שהמתמודד כבר ירגיש יותר טוב, שיש תכנית והעניינים מטופלים. זה למשל כבר יכול להרגיע, לתת תקווה ומוטיבציה, ולעזור לו להתפנות לילד

Sensitivity focused interventions:

התערבויות שמתמקדות בהעלאת הרגישות ההורית ותגובתיות ע"י התבוננות ומודלינג :

(Wai Wan et al. 2008)

  • משוב על בסיס וידאו – הנחייה מבוססת וידאו: צילום האם והילד בזמן משחק משותף, ואז התבוננות בסרטון. נראה כי משוב מבוסס וידאו יבטל את עיוות המציאות שהן חוות, יבטל את החוסר התפיסתי.

שילוב בביקורי הבית מרכיבים של טיפול ממוקד בהגברת רגישות אימהית. – מסז, קבוצת הורים modelig of sensative interactions

  • התבוננות משותפת ומשוב – התרפיסט והאם מתבוננים בילד. התרפיסט מנחה את האם לשים לב לסימנים אותם מראה הילד. מה הילד מסמן? כיצד לפרש את התנהגות הילד? מה מבקש הילד?
  • – עוד התערבויות: מסג' לתינוקות, מודלינג של אינטראקציות בעלות רגישות גבוהה, קבוצות הורים וילדים 
  • – במחקר אחר: דיווח עצמי של האמהות אינו תואם לתצפית. (האמהות דיווחו על שיפור, בפועל לא היה שינוי)

טיפול נפשי

התערבויות התנהגותיות לשיפור האינטראקציות

  • – התערבויות התנהגותיות לשיפור האינטראקציות יושמו בהצלחה בדיאדות.
  • – למידת התנהגויות רצויות יכולה לפצות על חוסר בפן הרגשי שיכול היה להוביל את האינטראקציה
  • – ההתערבויות מתמקדות בשיפור הרגישות האימהית, שיפור המעורבות של האם באינטראקציה, על ידי למידת טכניקות פרקטיות להגברת גירוי הילדים, הגברת תגובתיות האם, ויצירת הנאה הדדית.

 

שימוש בתובנות מהתקופה הפסיכוטית בכדי ליצור קשר עם הילד:

(Schmitt et al. 2010)

  • – האם כיום מנסה להבין את התינוק, לפענח, לקרוא אותו, את הסימנים, רמזים, התנהגות.
  • – ההתערבות: חזרה לרגעים בעבר בהם האם היתה מנותקת ומסוגרת בתוך עולמה הפנימי ולהבין כיצד המטפל שלה הצליח ליצור איתה קשר, לפענח אותה, כיצד פנה אליה, ודיבר איתה כשהיא היתה מנותקת, בתקופה קשה, פסיכוטית ומאושפזת.
  • – האם משתמשת בתובנה הזו בכדי ליצור קשר עם התינוק שלה כעת.

הקשר עם גורם מטפל:

  • – יצירת אמון: מטפל רגיש אשר הקשיב לדאגות שלהם ונראה מחויב לאימהות, לדאוג לאמהות בכדי שימשיכו לדאוג לתינוקות שלהם היטב.
  • – המטפל נתפס כסוג של "אם טובה דיה"
  • – נתן מודל ל working model of being-with – בולבי
  • – נבנית התקשרות בטוחה בטיפול והיא מועברת מהאם לילד.
  • – "מודל עבודה פנימי חיובי" עבור יחסים.

 

שימוש בחששות לתועלת האימהות:

  • – הפחד מהרשויות, החשש מאיבוד המשמורת על הילד
  • – להפוך את הפחד למקור לשינוי מוטיבציה ולא לאיום.
  • – לא משתמשים במשפט "לקחת את הילד" בכדי להכריח את האם להתנהג לפי הכללים של אנשי המקצוע. רוצים לפתח מוטיבציה, להבין את המצב, את החוסרים, לקרוא את המציאות, לשפר דפוסים, ולשנות את המצב.

 

התחלת הטיפול עוד לפני ההריון:

  • – הפסיכותרפיה החלה עוד לפני ההיריון, נמשכה במהלך ההיריון ולאחריו – גורם מונע כי היתה מוכנות, הכנה, לא היתה הפתעה ונמנעו משברים אפשריים.
  • – ליווי רציף בתהליך של שינוי, מעבר והסתגלות – מעבר להורות.

 

שנות החיים הראשונות של התינוק:

  • – השנים הראשונות הן מלאות שינויים בחיי התינוק והתפתחותו מה שמביא את האם גם היא להשתנות ולהסתגל במהירות להורות השונה הנדרשת ממנה בכל שלב.
  • – לאחר הלידה הסטינג של ביקורי בית היה מוצלח ומועיל.

אם ותינוק

References

Schmitt, Florence; Lahti, Ilpo; Piha, Jorma, (2010) Motherhood and Early Interaction in a Schizoaffective Patient: The Story of a Long-Term Psychotherapy, American Journal of Psychotherapy; 64, 1; ProQuest Central pg. 73-89

Wan MW, Salmon MP, Riordan DM, Appleby L, Webb R, Abel KM (2007a) What predicts poor mother–infant interaction in schizophrenia? Psychol Med 37:537–546

Wan MW, Moulton S, Abel KM (2008c) A review of mother-child relational interventions and their usefulness for mothers with schizophrenia. Arch Womens Ment Health 11:171–179