ראשית כל לעצם העובדה שיש מבוגר אחר בסביבה שהילדים יכולים לסמוך עליו יש משמעות גדולה. באופן הכללי ביותר ניתן לומר שמבוגר אחראי נדרש לקחת אחריות מול הילד אך גם לשמור ככל שניתן, בהתאם לגיל הילדים, על שקיפות מולם, ושיתוף שלהם.

 ילדים וצעירים מתמודדים טוב יותר עם הסיטואציה אם:

  • הם מרגישים שהם מבינים מה קורה. ובמיוחד מרגישים שלא מתאמצים להסתיר מהם.
  • הם יודעים שהם לא אשמים.
  • לצד ההבנה שעובר משהו על הוריהם, ושכעת המצב הוא לא שגרתי, כן ככל שניתן שומרים על שיגרת בית הספר, פעילויות אחר הצהריים וכו'.
  • הם יודעים שיש מי שידאג להם גם בזמנים בהם הוריהם לא יכולים.
  • יש להם מבוגר איתו הם יכולים, ומרגישים בנוח לדבר על רגשותיהם, דאגותיהם וכעסיהם, ללא שיפוטיות או לחץ.
  • הם יודעים שהם יכולים להישאר בקשר עם הוריהם גם בזמנים קשים, ואיך נשמר קשר זה (ככל שניתן).

שיחה ילדה קושי

שיחה עם הילדים

בדרך כלל שיחה מספקת לילדים הזדמנות להקלה בפחדים או בחרדה, שיתוף בתחושות שונות, שחלקן הם חוששים לחשוף, ויכולה להפחית את תחושת פערי המידע וחוסר הידע.

תכנון

ראשית כדאי לזכור שהפעלת לחץ או כפיה על הילדים לדבר הן אף פעם לא דרכים מומלצות לסייע לילדים לשתף. שווה לבדוק אם הילדים האם הם מעוניינים לשתף אתכם ברגשותיהם וחששותיהם. ואם נדמה שלא – ניתן להזכיר להם שאתם שם בשבילם לכשירצו. ייתכן וירצו שתשתפו אותם במידע על ההתמודדות של הוריהם, ובדרכי הסיוע, אך ייבחרו שלא לשתף במה שהם מרגישים וחושבים, רצוי לאפשר גם שיחה כזו, ואולי לסייע להם לחשוב איזה מבוגרים אחרים כן יהיו מוכנים לשתף בחוויה שלהם (איש מקצוע חיצוני, יועצים בבית הספר או חבר משפחה אחר?).

אם נדמה שיש נכונות מצד הילדים לשתף, ו/ או לקבל מידע,  חשוב לזכור שהוריהם הם בדרך כלל עדיין האחראים העיקריים ובעלי זכויות לבחור מה היו רוצים שיועבר לילדיהם. ולכן, ככל שניתן, בנוגע להעברת המידע לילדים כדאי לשאול את ההורים המתמודדים או בני הזוג אילו נושאים ומידע מקובל עליהם שיועברו לילדיהם. הדבר חשוב כדי למנוע מסרים כפולים, וכן כדי לשמור על כבודם ומעמדם של ההורים.

מומלץ לעשות מעט "שיעורי בית" לפני שמתחילים לשוחח עם הילדים על ההתמודדות של הוריהם עם קשיים נפשיים. כדאי לברר מה ההשפעות של בעיה מסוימת על התנהגות ההורים, וכן מה אפשרויות הטיפול והתמיכה הניתנות. כאשר אתם יודעים ומכירים יותר נושא מסוים תהיו גם בטוחים יותר לשתף בו את הילדים.

דוגמא לאתר שמספק מידע מהימן על מצוקות נפשיות ודרכי התמודדות וטיפול:

אתר מומחים פסיכיאטרים

שיחה עם ילד מבוגרת אחראית

מה ילדים עשויים לשאול?

בכל מקרה נסו להיות כנים ככל שניתן. אם אתם לא יודעים את התשובה לשאלה או נושא מסוים אמרו זאת. ואם ביכולתכם לברר את הסוגיה חזרו אליהם עם התשובה.

לילדים שונים יכולות להיות שאלות שונות בהתאם לאופי ולחששות של כל ילד, וכן בהתאם לנסיבות ולמידע הידוע לו.

שאלות אפשריות שעשויות לעלות:

  • למה אמא / אבא מתנהגים כמו שהם מתנהגים?
  • למה הם (בוכים הרבה, ישנים הרבה, כועסים הרבה, לא מקשיבים, מדברים מוזר ועוד..)
  • איך "מקבלים" את הבעיה הזו? ואיך מאבחנים אותה?
  • מה גורם לכך? והאם גם אנחנו יכולים "לקבל" את זה?
  • איזה עזרה יש?

מה נאמר לילדים?

כמובן שחשוב לשקול את גיל הילדים ויכולת הבנת המידע שלהם. גם ילדים צעירים מאוד יכולים להבין את מה שמתרחש, אם מקפידים להתאים את העברת המידע. דוגמא לשיתוף ילדים צעירים:  "אמא לא מרגישה טוב. אתם לא אשמים בכך, אין אשמים במצוקה. וכעת היא מקבלת עזרה כדי שתרגיש יותר טוב".

כפי שציינו נסו להיות כנים ככל שניתן. אל תצפו שיהיה לכם את כל המידע, ואין צורך להסתיר חוסר ידע. עם זאת כדאי להיות מוכנים.

נסו להיות חיוביים, מרגיעים ולהציע נחמה ותקווה. עם זאת אין טעם להיות מזויפים או מוגזמים בניסיונות ההרגעה והעידוד, ילדים בדרך כלל יזהו זאת.

היו מוכנים לכך ששיחה אחת לא תספיק. להבנה עמוקה ואמיתית לוקח זמן לחלחל עבור הילדים, וכן ככל שהם יגדלו השאלות והצורך במידע ישתנו.

עודדו אותם לשתף ברגשותיהם, מחשבותיהם, דאגותיהם או חששותיהם, ולשאול שאלות ולברר לגבי פערי ידע שהם מרגישים. השתדלו להיות שם עבורם בזמן שיתאים להם לשוחח, לדעת ולשתף.

כדאי להזכיר שיש גורמים שונים שנמצאים שם עבורם. גורמים מקצועיים, תמיכה מבית הספר, וחברי משפחה מבוגרים אחרים.

סיוע לילדים להורים מתמודדים עם קושי נפשי

 השארת הילדים מחוברים לקהילה

לצד התמיכה שווה לעודד את הילדים להיות מעורבים בפעילויות הקהילה, בית הספר או הסביבה. הציעו לקחת אותם לפעילויות או חוגים, וסייעו להם לשמור על שגרה חברתית. תימכו בהזדמנויות שמאפשרות להם חיבור עם ילדים אחרים.

דאגה לביטחונם ושלומם של הילדים

אם אתם דואגים לילדים כדאי לשתף את הוריהם בחששותיכם ברגע שיש הזדמנות לכך, והדבר מתאים.

אם אתם דואגים לילדים כדאי גם ליזום עבורם חיבור עם אנשי מקצוע שיוכלו לסייע ולהציע תמיכה ומקום בטוח.

ודאו כי הילדים יודעים מי אנשי הקשר שלהם למקרים בהם המצב בבית הופך קשה.

אם יש לכם דאגה לגבי מצב הילדים בבית, מבחינת ביטחונם האישי ושלומם חשוב לפנות לרווחה. ניתן ליצור קשר בעזרת טלפון או אתר העירייה במקום מגוריכם.

חשוב! אם יש לדעתכם איום מידי על חיי הילד התקשרו מיד למשטרה.