קשר וקירבה לא חייבים להתבטא בדברים גדולים. פעמים רבות חיבוק, מילה טובה, זמן משותף מול טלוויזיה או מחשב ואפילו שהייה במחיצת ילדכם כשהוא משחק – עשויים להיות בעלי משמעות רבה.

לצערנו, דווקא בתקופה בה אתם מרגישים שלא בטוב ומשפחתכם חווה התמודדות עם קשיים ושינויים, עשוי להיות חוסר התאמה בין הצרכים והרצונות שלכם (מנוחה, זמן שקט לעצמכם וכיוב') לצרכים ולרצונות של ילדכם (תשומת לב מוגברת, יחס, קירבה וכיוב'). לכן, דווקא בזמנים אלה, ילדכם יכול להיות יותר דורשני, מאתגר או פעיל מולכם, ואתם דווקא נוטים יותר להיות כעוסים, מוטרדים או אדישים, ולהרחיק את ילדכם באופן מילולי או ממשי. כך עלולים להיווצר מעגלים של פגיעה ואשמה, בהם ילדכם עלול להרגיש יותר דחוי ובודד ואתם עלולים לחוש חרטה וחוסר אונים.

 הנה כמה רעיונות שעשויים לסייע לכם להתחבר לילדכם, דווקא בעיתות משבר ומצוקה:

  • נסו לשהות לצד ילדכם, פשוט להיות לידו. בקשו ממנו לספר לכם על מה שהוא עושה. אין צורך שתתאמצו לשעשע או להוביל אותו (גם לא מול ילדים קטנים בגיל הגן).
  • שאלו את ילדכם מה הוא היה רוצה לעשות. ייתכן שתופתעו מכך שגם הוא מעוניין לעשות יחד משהו פשוט ולבלות יחד זמן שקט ורגוע.
  • אם אין ביכולתכם להצטרף אליו לבילוי או לפעילות אליה הוא יוצא, בקשו ממנו לספר לכם על כך אחר כך, גלו עניין, בקשו אף צילום או מזכרת.
  • אם אין ביכולתכם להיות עמו ברגעים משמעותיים במהלך היום, כמו השכמות, חזרה מביה"ס, השכבה לישון וכו'- פתק קטן ומפתיע במקום בו יוכל לראות אותו עשוי להיות בעל משמעות גדולה עבורו ועבורכם.
  • אם קשה לכם או אין ביכולתכם לקרוא סיפור לילדכם, הזמינו אותו לקרוא לכם סיפור.
  • זמן של "אחד על אחד" הוא עצה טובה בכל זמן ובכל מצב. נסו לבלות לפחות קצת זמן משותף רק לכם ולילדכם בהתאם לכוחות ולמסוגלות שלכם.
  • אם אתם בתקופה בה זמן של "אחד על אחד" ממש אינו אפשרי, נסו להסביר זאת לילדכם, בצורה כנה ככל שניתן. אתם יכולים למשל להסביר, שכרגע אתם זקוקים למנוחה וכשייטב לכם תבלו איתו זמן משותף.
  • התייעצו עם הורים אחרים. תופתעו עם כמה מהחוויות שלכם, גם הקשות שבהן, יכול כל הורה להזדהות בתקופה כזו או אחרת בחייו.
  • התייעצו עם גורמים מטפלים המלווים אתכם, בין אם בצוות המלווה ממרכז ציפור הנפש ובין אם בכל גורם אחר העומד לרשותכם.

קשר עם הילדים בזמני משבר

כאשר אתם בבית החולים

גם בזמני משבר אלה, יש חשיבות לשמירה על קשר עם ילדכם ככל שאפשר. שתפו פעולה עם הסובבים אתכם והיעזרו ברשתות התמיכה המשפחתיות ובגורמים המלווים, כדי לחשוב כיצד לעשות זאת בדרך המותאמת והנכונה ביותר לכם ולילדכם.

הנה כמה רעיונות לתקופות, חלילה, של אשפוז:

הודעת טקסט, אימייל או מכתב, יכולות להיות דרכים טובות לשמור על החיבור עם ילדכם. אם זה יכול לסייע לכם, היעזרו בצוות לשם כך.

במידת האפשר, שיחת טלפון יכולה להיות מקור תמיכה, גם עבורכם וגם עבור ילדכם. אם אתם מרגישים צורך, עשו זאת בליווי אדם תומך. אתם יכולים אפילו לחשוב מראש על נושאי שיחה אפשריים ולרשום אותם, אתם גם יכולים להגדיר מראש את משך השיחה.

במידת האפשר, תכננו ביקור עבור ילדכם. גם במקרה זה כדאי שתיעזרו בגורמי התמיכה ושתתייעצו עם הגורמים המלווים כיצד כדאי לבצע זאת בדרך מותאמת, על מנת ליצור חוויה חיובית (במקרה זה שווה למשל לברר האם יש חדר משפחות בו ניתן להתרחק מאחרים ולשהות יחד עם ילדכם בפרטיות).

תכננו פעילות משפחתית, מחוץ או בתוך הבית, לכשתשתחררו מבית החולים. שתפו את ילדכם בתכנון.

זכרו כי ישנן דרכים רבות לשמור על קשר, גם אם אינכם יכולים להיפגש פנים מול פנים.

זה חשוב עבורכם, עבור ילדכם ועבור המשפחה כולה, כל זמן שאתם רחוקים.