לאורך שנות גדילתם, ילדים מתמודדים לא פעם עם קשיים. רבות מההתמודדויות האלה הן טבעיות וייתכן והילדים יביעו רגשות כמו כעס, עצב, תסכול וחרדה.

זכרו כי אתם מכירים את ילדכם טוב יותר מכולם.

כדאי לפנות לקבלת סיוע אם תבחינו אצל ילדכם ב:

  • לחץ או חרדה המופיעים באופן קבוע.
  • מצב-רוח ירוד לאורך זמן- כאשר מצב הרוח הירוד קבוע (או מתדרדר) ולא נראה שהילד נהנה או מרוצה (גם מדברים מהם נהנה בעבר).
  • שינוי פתאומי ולא מובן בהתנהגות, הנמשך לאורך זמן.
  • פגיעה בעצמו או בסביבתו.
  • מתעוררת או קיימת בעיה המפריעה לילדכם בתפקוד היום יומי.

למי כדאי לפנות?

הבחירה לפנות לסיוע עבור ילדכם היא בחירה חשובה. כדאי לשקול ברצינות מה סוג העזרה לה זקוק ילדכם.

האם הוא זקוק לסיוע ב: 

  • ביצוע מטלות בית הספר, מטלות הבית או פעילויות אחרות שבאחריותו.
  • תמיכה נוספת מצוות בית הספר.
  • גישה למידע ופתיחות בנוגע להתמודדות הנפשית שלכם ההורים.
  • טיפול רגשי שיאפשר מרחב בטוח לעולמו הפנימי.
  • טיפול שיאפשר חיזוק יכולות התמודדות עם דרישות היום יום.
  • תמיכה בנוגע למערכת היחסים המשפחתית.
  • טיפול או תמיכה סביב התנהגויות או חרדות מסוימות.
  • סיוע בלקיחת "פסק זמן" ממחויבויות או מדרישות מסוימות.

עזרה יכולה להיות מהמשפחה, מחברים או כמובן, מאנשי טיפול וסיוע:

  • כדאי להתחיל עם צוות טיפול המלווה אתכם, או עם הרופא המטפל שלכם, עימם אפשר להתייעץ בנוגע לשאלה האם מדובר בחלק נורמאלי בהתפתחות או בקושי לו כדאי לתת מענה מיוחד. ואם בוחרים במענה מיוחד, מהו סוג המענה הרצוי.
  • התייעצות עם צוות בית הספר בכלל והיועצת בפרט- עשויה להיות כדאית.
  • במידה ונדמה שדרוש מענה טיפולי- ניתן לפנות לשירותי בריאות הנפש לילד של קופת החולים.
  • במידה ועולה קושי חומרי- ניתן להתייעץ עם עובדת-סוציאלית אחראית מטעם הרווחה (העירייה) או גוף דומה.
  • במידה ונראה שמדובר בקושי שיש לו גם ביטוי גופני- ניתן לפנות לקופת החולים או לאחות בבית הספר.
  • נסו לקרוא מידע ולהגדיל את הידע שלכם סביב בעיות בריאות הנפש אצל ילדים, כל מקור עשוי להעלות עצות או כיוונים נוספים.דואגים לבריאות הנפשית של ילדיכם?

עידוד ילדכם המתבגר לקבל תמיכה

גיל ההתבגרות הוא תקופה מורכבת ומאתגרת לכל נער ונערה. עבור ילדים להורים המתמודדים עם קשיים נפשיים, מורכבות זו עלולה להיות אף גדולה יותר. ילדים מתבגרים להורים מתמודדים עלולים, לא פעם, לשאת יותר לחץ ומחויבויות, העלולים להשפיע על איכות חייהם. יתר על כן, ילדים מתבגרים להורים המתמודדים עם קשיים נפשיים, מצויים בתקופה בה הם מתעצבים כבוגרים ועסוקים בתהליך זה, שבתוכו, לא אחת, נשזרות דאגות לעתידם- האם גם הם יתמודדו עם קשיים נפשיים כהוריהם?. חשוב שהמתבגרים יקבלו את התמיכה לה הם זקוקים, כאשר הם זקוקים לה. כהורים, ביכולתכם לשמש להם דוגמא לחיקוי, בחיפוש ובקבלת עזרה.

באפשרותכם לעשות לא מעט דברים בכדי לעודד את ילדכם המתבגר לפנות לסיוע:

  • פתיחות והכוונה למידע- בצורה ישירה שלכם, באינטרנט או בכל מדיה אחרת.
  • שיח על ההתמודדות הנפשית שלכם ועל העזרה שאתם מקבלים בעקבותיה (באופן מותאם לגילו ולשלומו של ילדכם)- כך תוכלו להדגיש בפני ילדכם את הצדדים החיוביים שיש בפניה לעזרה לצורך התמודדות עם קשיים, משברים ותקופות קשות. הסבירו לילדכם כי פניה לעזרה מעידה על כוחות- הפניה היא נקיטת מעשה הנובע מלקיחת האחריות לשלומי לידי.
  • מחשבה משותפת על קבלת עזרה באופן לא שיפוטי ובטוח מגורמי תמיכה כמו משפחה או חברים, עימם ניתן להתייעץ ובהם ניתן להיתמך.
  • שיחה עם איש מקצוע- פסיכיאטר, פסיכולוג או כל גורם מלווה שעשוי להתאים. הציעו לילדכם שיחה משותפת עמכם, או שיחה פרטית לו ולאיש המקצוע, בהתאם לרצונו. ייתכן ותצטרכו להציע שיחה זו מספר פעמים, ברגישות המתאימה, לפני שילדכם יסכים  לכך.
  • אם עולה התנגדות חזקה, נסו לדבר עם ילדכם על חששותיו, ובדקו יחד אם קיימים פתרונות חלופיים טובים. אם הייתה התנסות שלילית בעבר מול גורמים מלווים, הבטיחו לילדכם כי אתם לצדו עד שימצא גורם עמו ימצאו שפה משותפת.
  • פנייה לקבלת ייעוץ מקצועי עלולה לעורר מתח וחרדה, במיוחד עקב תחושת חוסר הוודאות לפני מפגש כזה. ניתן להפחית את החרדה על ידי שיחה על חוויותיכם האישיות ממפגשיי ליווי וסיוע. נסו לתאר ברגישות את המקום הפתוח והבטוח המתאפשר בטיפול או בייעוץ מניסיונכם, או מניסיונם של קרובים אהובים אחרים.
  • ככל שהדבר מתאים לכם ונראה מתאים עבור ילדכם המתבגר, נסו לשוחח עמו בצורה פתוחה וכנה על התמודדות נפשית ועל נושא הסטיגמה בנוגע אליה. הזמינו את ילדכם המתבגר לשתף אתכם בכל מחשבה או סטיגמה שיש לו בנושא.

שיחה אמא בת

  • רצוי לבדוק עם אנשי המקצוע המלווים אתכם, אם יש ביכולתם להרחיב את השירות לסיוע משפחתי, ולעבודה עם ילדכם המתבגר.
  • כדאי לשקול שיחה עם בית הספר על ההתמודדות הנפשית שלכם, על מנת שיוכלו לספק תמיכה ולעודד חיפוש עזרה עבור ילדכם.
  • כדאי לבחון אפשרות להכנה משותפת של תכנית לשעת משבר, אם הדבר נראה ככלי שעשוי ליצור רגיעה ותחושת ביטחון- חישבו עם ילדכם על הפעולות בעת משבר אפשרי, למי הוא יכול לפנות אם ירגיש לבד. אולי גם על כך שבעת חירום או מצוקה הוא תמיד יכול להתקשר למשטרה.
  • לעיתים מתבגרים יכולים להיעזר מאוד בידע על משפחות נוספות המתמודדות עם מצבים דומים. אולי ירצו להצטרף לפעולות חברתיות או לימודיות המיועדות לילדי מתמודדים. ניתן לחשוב על מפגש משותף עם משפחות נוספות של הורים מתמודדים- לעתים המפגש בעצמו, גם אם השיח בתוכו לא יהיה כלל על התמודדויות נפשיות, יכול לתת הרבה כוח.

כדאי להיות ערים לשינויים אצל ילדכם

רגשות מתח, עצבות מתמשכת, כעס או חרדה, חוסר או עודף שינה, שינויים בהרגלי האכילה, שינויים תכופים במצב הרוח או שינויים התנהגותיים עלולים להיות תסמינים של התמודדות נפשית. טיפול מוקדם עשוי להיות לעזר רב. ביכולתכם לעודד ולתמוך בילדכם בקבלת עזרה מקצועית.

אם למרות ניסיונותיכם או הצעותיכם ימשיך ילדכם להתנגד אל תתייאשו. נסו ליצור בבית סביבה בטוחה של פתיחות ואפשרויות שיחה בנוגע להתמודדות נפשית ולקבלת עזרה. המשיכו לספק לילדכם הזדמנויות לדבר או לקבל עוד מידע אם ירצה בכך. כך תיווצר תחושה של "דלת פתוחה" שתאפשר לו להיעזר ולבקש תמיכה גם בהמשך.